|
מדינת ישראל היא מדינת חוק, כלומר החיים בה מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים. מערכת
החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובמידה
מצומצמת גם חקיקה שמקורה בשלטון העות´מאני, אולם מאז הקמת המדינה מחוקקת הכנסת
את חוקיה.
סדרי החקיקה של הכנסת אינם מעוגנים בחוק אלא פועלים מכוח תקנון הכנסת. מאז שנת 1975
הוגשו מספר הצעות חוק יסוד:חקיקה אך אף לא אחת מהן עברה את שלב הקריאה הראשונה.
כלל בסיסי בכל שיטות המשפט הוא שעל החקיקה להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת
החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "רשומות", הפרסום הרשמי של מדינת ישראל.
ביקורת שיפוטית היא ביקורת של הרשות השופטת על פעולתן של שתי הרשויות האחרות,
הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. ביקורת על הרשות המחוקקת מתבטאת בפסילתו של חוק,
בנימוק שהוא עומד בסתירה לחוקה או לחוק בעל מעמד גבוה מזה של החוק הנפסל. ביקורת על
הרשות המבצעת מתבטאת בפסילת החלטה של הרשות המבצעת (כולל פסילה של חקיקת
משנה), עקב פגמים בהחלטה זו, ובפרט סתירה בינה ובין חוק.
ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת מקובלת למדי, ונחשבת לכלי חיוני בשמירה על
זכויות האדם וכגורם מאזן לכוחה של הרשות המבצעת. ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות
המחוקקת נדירה למדי, ואף כי מצדדיה רואים אף אותה כחיונית לשמירה על זכויות האדם, יש
המתנגדים לה בחריפות, ורואים בה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. בביקורת שיפוטית על
החלטות הרשות המבצעת, ניצב בית המשפט, בדרך כלל, לצד המחוקק, בהקפידו שגם הרשות
המבצעת תציית לחוק. בישראל מסתמך בית המשפט העליון גם על "עקרונות היסוד של השיטה"
הנובעים מהיות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. בביקורת שיפוטית על הרשות
המחוקקת ניצב בית המשפט, במידה מסוימת, כנגד המחוקק, משום שביקורת זו פוסלת חקיקה
שיצרה הרשות המחוקקת, אך פסילה זו מתבססת על החוקה (בישראל - על חוקי יסוד),
שמעמדם גבוה מזה של החקיקה הנפסלת.
ביקורת שיפוטית של חוקי מדינת ישראל נעשית במסגרת מערכת בתי המשפט, ובמסגרתה ניתן
לפסול חוק שחוקקה הכנסת, כאשר הוא עומד בסתירה לחוק יסוד.
בנוסף לכך, מפעיל בג"ץ על הכנסת ביקורת משלושה סוגים עיקריים, לפי טיב הפעולה המבוקרת
האם מדובר בפעולה מנהלית (כגון מכרזים שמוציאה הכנסת), בפעולה מעין-שיפוטית (כגון
החלטה של ועדת האתיקה או הליך הסרת חסינות), או בפעולת החקיקה עצמה. ככלל, נוטה
בג"ץ להתערב יותר בפעולות מנהליות ומעין שיפוטיות, ולרסן את התערבותו בהליכי החקיקה.
ביקורת על פעולות מנהליות ופעילות מעין-שיפוטית של הכנסת אינה מופנית כלפי חוק כלשהו,
אלא כלפי פעילותה של הכנסת עצמה, הנתונה לביקורת כפעילותו של כל גוף ממלכתי. ביקורת
על הליכי חקיקה של הכנסת עשויה להביא לביטולו של החוק שבהליכי חקיקתו נפל פגם, אף אם
חוק זה אינו עומד בסתירה לחוק יסוד.
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאיים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים
במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות שבהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של
עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית. באנגליה מקובלת הפרדה בין עורך
דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת
(solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני
מסים, משפט מסחרי וכו´. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות,
כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו ויחד עם זאת ישנם משרדים גדולים המתמחים
בתחום מסוים.
אתרים מומלצים:
בעלי מקצוע | אינדקס עסקים | הגירה לארה"ב | צימרים בגליל מערבי | צימרים בגליל עליון | צימרים בגליל תחתון | צימרים בירושלים | כספות
|
